פסק-דין בתיק ב"ל 11531-09

בפנינו תביעה שעניינה הכרה באוטם הלב שיארע לתובע ביום 20.10.08 כפגיעה בעבודה.

כללי

1.                   התובע עבד כסדרן בתחנת מוניות "אגד תעבורה". ביום 20.10.08, ערב חג שמחת תורה, אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו (להלן: "האירוע"). האירוע, כפי שתואר בפנינו, הינו ויכוח חריף שפרץ בין התובע לסדרן אחר, בזיקה לעניינים הקשורים לעבודה. הויכוח התנהל בטונים גבוהים, ובמהלכו היתה אלימות מילולית שכמעט וגלשה לאלימות פיסית. התובע העיר לסדרן השני על יחסו לנהג מסוים והסדרן השני כעס על מעורבותו של התובע. בעקבות הויכוח חש התובע שלא בטוב, והרגיש לחצים בחזה וסחרחורות. התובע ביקש מסדרן אחר שהיה במקום כדור אופטלגין. מנהל התחנה מר עטר הציע לו כוס מים כדי לסייע לו להירגע, אך הוא דחה את הניסיונות לגשת אליו. כפי שהעידו העדים הוא נראה חיוור והניח ראשו על כף ידו. כעולה מתצהירו במהלך חג שמחת תורה שהה בביתו, חש חולשה רבה ומה שאירע בעבודה טרד את שלוותו.

לאחר החג, ביום רביעי 22.10.08, הגיע למשמרת בשעה 16:00. בלילה שבין יום 22.10.08 ליום 23.10.08 בשעה 24:30, חש התובע כאבים עזים בחזה והניח ראשו על השולחן והזעיק נהג אחר לתחנה. זה פינה אותו לבית חולים שערי צדק, שם אובחן כסובל מאוטם לבבי חריף.

2.                   תביעת התובע לנתבע נדחתה, ולפיכך הגיש תביעתו לבית דין זה בתיק דנן.

3.                   ביום 18.10.10 התקיים בתיק דיון הוכחות, בו נשמעו עדויות התובע ועדיו. לאחר שמיעת העדויות הסכימו הצדדים להצעת בית הדין למנות מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

4.                   בהחלטה מיום 18.10.10 מונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין פרופ' וולטר מרקוביץ (להלן: "המומחה") בכדי שיחווה דעתו בסוגיה. יצוין כבר מעתה כי בהחלטה הראשונית נפלה טעות בציון תאריך האירוע שהובא בפני המומחה, כיום 22.10.08, ולא יום 20.10.08, בו אירע האירוע בפועל. הטעות אירעה בשל התייחסות הצדדים עצמם לתאריך השגוי במקום לתאריך הנכון. ביום 20.2.11 נתן המומחה חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע הלבבי לעבודה (להלן: "חוות הדעת"). לאחר שניתנה חוות דעת המומחה הסב הנתבע את תשומת הלב לטעות שנפלה, והמומחה נתבקש להבהיר אם לנוכח זאת יש מקום לשנות האמור בתשובותיו. המומחה השלים חוות דעתו בהתייחס לשאלת העיתוי ומועד האירוע בהשלמת חוות דעתו מיום 12.9.11 (להלן: "השלמת חוות הדעת"). כמו כן השיב המומחה לשאלות הבהרה שנשאל, בתשובותיו מיום 6.7.11 (להלן: "תשובות המומחה הראשונות") וכן בתשובותיו מיום 5.1.12 (להלן: "תשובות המומחה השניות").

5.                   בקשת הנתבע מיום 19.2.12 לפסילת המומחה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.12.

ה כרעה

6.                   בחוות דעתו קבע המומחה כי " כנראה שהאוטם התפתח בשלבים", אותם פירט ולאחר מכן סיכם כדלהלן:

"האוטם התחיל ב-23.10.08; אולי בשעה 00:30, אולי מאוחר יותר.

הלחצים בחזה שהופיעו סמוך לויכוח בעבודה מצביעים, כנראה, על תחילת התהליך אשר הוביל, למחרת, להתפתחות האוטם."

 (עמ' 4 לחוות הדעת)

כן קבע המומחה בחוות הדעת כי כנראה שהכאבים בחזה שחש התובע מיד לאחר הויכוח החריף קשורים לאוטם. כמו כן קבע המומחה כי כנראה שיש קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודת התובע לבין הופעת האוטם לאחריו. המומחה קבע כי " ללא האירוע החריג בעבודה, קיים סיכוי גבוה מאוד שהחולה היה מפתח עדות קלינית למחלתו הלבבית הקשה תוך זמן קצר (שבועות, חודשים)".

7.                   כפי שהסביר המומחה על אף הטעות שנפלה בציון התאריך 22.10.08 חלף התאריך הנכון, 20.10.08, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה אליה הגיע. זאת לנוכח תיאור האירוע כפי שהובא בפני המומחה, לפיו התובע חש לחצים בחזה מייד לאחר האירוע. המומחה אבחן בהרחבה סוגים שונים של מקרי אוטם לפי מידת סמיכות הזמנים לאירוע, ופירט את השיקולים השונים לקביעת קיומו של קשר סיבתי בין האוטם לאירוע. בין היתר ביאר המומחה כדלהלן:

"חשיבות הזמן שבין אירוע חריג וביו תחילת הופעת אוטם שריר הלב

4.1. סמיכות הזמן שבין אירוע חריג ובין הופעת אוטם הינו נתון חשוב ביותר בקביעת קיום או אי-קיום של קשר סיבתי בין אירוע חריג ובין אוטם.

4.2. בנוסף לזמן שבין האירוע החריג ובין הופעת האוטם, יש לקחת בחשבון גורמים אחרים - חריגות האירוע, גורמי הסיכון, נוכחות של מחלת לב קודם לאירוע החריג, ועוד.

4.3. כפי שציינתי בחוות דעתי המקורית מתאריך 20.02.11 (סעיף 9.3): "הסיכוי שקיים קשר סיבתי בין אירוע חריג ובין אוטם בשריר הלב גבוה במיוחד כאשר האוטם מתחיל תוך האירוע החריג או תוך שעה-שעתיים מסיומו".